רובם של כלי הרכב החדשים בישראל יוצאים מהמפעל כאשר מותקנים בהם ארבעה צמיגים זהים לגמרי, גם במידותיהם וגם בדגם הסוליה ועומק החריצים.
עם זאת, בשל תפקידם של הצמיגים הקדמיים בהעברת כוחות ההנעה (בכלי רכב בעלי הנעה קדמית), ההיגוי ומרבית כוחות הבלימה, נוטים צמיגים אלה להישחק מהר יותר מאשר הצמיגים האחוריים.
לכן, במידה ולא מבצעים רוטציה לצמיגים (העברת הקדמיים אחורה ולהיפך) אחת לכ- 10,000 ק”מ, יהיה ברוב המקרים צורך להחליף בשלב מסויים את שני הצמיגים הקדמיים ולא את כל הארבעה יחד.
במצב זה נשאלת השאלה – על גבי איזה ציר יש להתקין את הצמיגים החדשים?
מצאו את הצמיגים המתאימים עבורכם
בעבר נהוג היה להתקין את הצמיגים החדשים על גבי הציר הקדמי. זאת, בשל האינטואיציה שאומרת כי מאחר והצמיגים הקדמיים נשחקו, ואילו הצמיגים האחוריים עדיין טובים לנסיעה, זוג הצמיגים החדש צריך להיות מותקן מקדימה, במקום הזוג שנשחק.
כך, הצמיגים החדשים יוכלו לספק אחיזת כביש טובה יותר מקדימה, היכן שהדבר נחוץ לצורך הנעה והיגוי. אבל מסתבר שמחקרים שנערכו בשנים האחרונות הוכיחו כי האינטואיציה לא רק טועה, אלא אפילו מסוכנת.
המחקרים הביאו להמלצה חד-משמעית: כאשר מותקנים על הרכב שני צמיגים חדשים, יש להתקין אותם תמיד (מלבד כאשר הדבר אינו מתאפשר) על הציר האחורי! את הצמיגים האחוריים יש להעביר בהתאם אל הציר הקדמי.
צמיגים חדשים המותקנים על הציר האחורי יסייעו לנהג לשמור על שליטה ברכב, בעיקר בעת נסיעה במהירות גבוהה ובכביש רטוב.
זאת, מאחר וצמיגים חדשים אוחזים את הכביש טוב יותר ומפנים כמות גדולה יותר של מים בזמן נתון ובכך מונעים מצב שבו הרכב “צף” על הכביש בחוסר יציבות.
תת-היגוי לעומת היגוי יתר
מצב של “ציפה” עלול להתרחש כאשר צמיגי הרכב אינם מצליחים לפנות את כל כמות המים שעל הכביש, ובכך נמנע מגע ישיר ורציף של הצמיג עם הכביש.
הדבר קורה מאחר ששחיקת סוליית הצמיג מביאה להקטנת עומק התעלות שבו, ובכך להקטנת כמות המים שאותן יכול הצמיג לפנות בזמן נתון.
בעת כניסה של הרכב למצב של ציפה, כאשר הצמיגים הקדמיים שחוקים יותר מאשר הצמיגים האחוריים, הם יתחילו לאבד אחיזה בכביש לפני הצמיגים האחוריים.
הדבר יגרום לתת-היגוי – הרכב רוצה להמשיך בקו ישר גם בעת פנייה. תופעה זו הינה קלה יחסית לשליטה של הנהג, באמצעות הפסקת הלחיצה על דוושת הגז והפניית ההגה בהתאם.
עם זאת, כאשר הצמיגים האחוריים שחוקים יותר, הם יאבדו אחיזה לפני הצמיגים הקדמיים, מאחר שהצמיגים הקדמיים מסוגלים לפנות מים שהצמיגים האחוריים כבר אינם מסוגלים.
הדבר עלול לגרום להיגוי-יתר – הרכב רוצה לפנות יותר מהנדרש, עד למצב מסוכן ביותר של אובדן שליטה וסחרור הרכב במקום.
היגוי-יתר קשה הרבה יותר לשליטה, מאחר שלנהג אין יכולת היגוי בגלגלים האחוריים והפסקת הלחיצה על דוושת הגז עלולה להחמיר את המצב ולהקשות על הנהג להחזיר לעצמו את השליטה ברכב.
הסכנה של כשל פתאומי בצמיג
יתרה מזו, הסכנה הכרוכה בהיגוי-יתר אינה הסיבה היחידה להמלצה לפיה יש להתקין זוג צמיגים חדש על גבי הציר האחורי. מצטרף אליה השיקול של יכולת השליטה על הרכב במקרה של כשל פתאומי בצמיג, למשל עקב התפוצצות או קרע.
כאשר כשל מסוג זה מתרחש באחד הצמיגים הקדמיים, הנהג יהיה מסוגל בדרך כלל לשלוט על הרכב, ולו באופן חלקי, ולהסיט אותו לשוליים.
אך כאשר הדבר מתרחש מאחור, לנהג אין כל יכולת היגוי והדבר עלול להיות מסוכן ביותר, ולהביא למצב של אובדן שליטה וסכנת תאונה. ככל שהצמיג חדש יותר כך הסיכוי לכשל פתאומי נמוך יותר, ולכן הדבר מהווה שיקול נוסף להמלצה לפיה זוג צמיגים חדשים יותקנו על גבי הציר האחורי ולא על הציר הקדמי.
